השעה רבע לשש בערב.
החורף כבר מתחיל, הקיץ כבר נגמר.
השמש בשיא שקיעתה, יוצרת אווירה אוטופית ברחבי עולמנו
המצומצם.
הרוח כה נעימה וקרירה נותנת דינמיות לכל העצמים ומעניקה להם
רוח-חיים.
האוויר נקי, ריח של כמעט גשם, ריח של כמעט אהבה, הכל מסתדר.

הברזל מנצנץ, האדמה שואגת, אמא יולדת, סמא גוסס ומחייך - שלם
עם גורלו.

משפחה אחת בדרך לטיול בצפון, וסטודנטית אחת מסיימת לימודים
ונוסעת באוטובוס לשתות משהו לפני המשמרת ערב.
באוטובוס שיר של ליאונרד כהן וכמה ח'ברה רעשנים שחוסמים את
שמיעת השיר.
האוטובוס רועד וחורק בעצירה ברמזור ליד פארק ציבורי, ולהקת
ציפורים נוסקת ועוברת מעל האוטובוס לעבר השדרה שממול.

בפארק זוג קשישים אשר מפטפטים על פוליטיקה בזמן שכלביהם משחקים
האחד עם השני מולם.
ילדה קטנה מנודנדת על-ידי אמא על הנדנדה הכי חורקת בפארק.
נער צעיר יושב על הדשא הלח, שומע מוזיקה ומהרהר על עתיד המין
האנושי, בזמן שנערה ביישנית יושבת עם חברותיה ובוחנת אותו, לא
בטוחה ביופייה הנשי כמספק עבור הנער הזר.

מאחוריה שני צעירים שרים ומנגנים בגיטרות כאשר אחד מהם בוהה
בעירומה הנפלא של האשה שמחליפה בגדים בחלון חצי-פתוח בבניין
שממול לפארק.

האשה מתכוננת לארוחה רומנטית שהכינה לבעלה כהפתעה
ליום-הולדתו.
בחלון מעליה זוג רב על איזו שטות ובנם יושב בוכה בחדר ומאשים
את עצמו.

מתחת לבניין אדם מנוון מקבץ נדבות.
אדם מבוגר לבוש בצורה אלגנטית בוחר שקל מהעודף שבארנקו וזורק
למקבץ הנדבות.
אשה מודדת בגדים, ילד מפיל כוס ברד, חתול מלקק את האספלט,
וצעקות של שני פריטים בעשרה שקלים ברקע.

זוג עושה אהבה במכונית חונה, ואשה מבוגרת נשדדת בסמטה מקבילה.
נערה חווה את הנשיקה הראשונה שלה, חייל מחכה לאוטובוס.

לא רחוק משם בצורה מפחידה מופעל על ג'יפ צבאי מטען חבלה ונורה
עליו צרור.
שני נערים בשיא חייהם מתים בסמרטוטים ירוקים ונוטפים מדם.
נער אחר מחופש לקצין מדווח בקשר ונער רביעי משיב באש, כורע,
יורה, זוחל, יורה, מחליף מחסנית, דורך, יורה, פוגע, הורג נער
אחר,
וחולם.
חולם על לשבת בפארק, לשמוע מוזיקה, לחוש בדשא הלח, להיות מחוזר
על-ידי נערה יפהפייה וביישנית, וצפות בציפורים, ולהרהר על עתיד
המין האנושי.