ירח מציץ אליה, מחייך ומסתיר הכל. יודע ושותק.
והיא - שוקעת בחיבוק החם שלו.
הוא... אותו שהשיגה אחרי כל כך הרבה קשיים. מריבות.
התלבטויות.
הוא - אותו אחד שהיא כל כך אוהבת.

מתבוננת שוב ושוב על החתכים שנותרו עליה. נאבקת. בה. בעצמה.
בו. בהם. בכולם.
היא. הפעם. ניצחה.

מבט סדוק שובה את עיניו. "אתה אוהב אותי, נכון? אתה לא תעזוב.
לא כמו כולם. אני לא אוכל לעבור את זה שוב".

שתיקה רועמת נשפכת ממנו.

דמעות מבצבצות עמוק בגרונה.
יודעת שכבר חסרים יותר מדי שברים. עוד רסיס אחד ייפול ו....

דמעה מחליקה ממנה והלאה.
נשברת.
מתרחקת.
נעלמת.