קרני השמש מרצדות באוויר
יום חדש עולה ובוקר מאיר
שירת מלאכים נשמעת למרחקים
ומעירה בקולה את נשמות האוהבים
השומרים מלמעלה על בני האדם
הטובים הרעים ואלו שבינם

הם יודעים מכאובים
ושירי מזמור ישנים
שיצילו את ידיהם הטועות
את שירי הנשים הנוגות
שאותם חיילים שאפו לראות בקרבות

חיילים אפופים מהקור,
מהזעם, מהפחד ובעיקר מהשחור
בוכים על על אחים שנפלו
זוכרים את מה שראו
ופחדו ממה שהבינו

וכולם זוכרים בליבם
את האחד שליבו נדם
את אהובתו שבכתה עליו בכי מר
מסרבת להאמין שהכל נגמר
מעדיפה לשקוע בעולם של חלומות
בעולם שבו תוכל עם אהובה להיות...

כתיבה משותפת עם טלי בן דוד