[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זאת סידרה (פיילוט) שהתחלתי לכתוב ואני לא יודע איך להמשיך אז
אם יש לכם רעיון תציעו


פרק א'
גרסה 2' ©
(מסך שחור עליו דמות מצולמת)

יוסי:
אתם מכירים את זה שלפעמיים אתם רוצים להיות רק אתם ועצמכם לא
כי רבתם עם מישהו או כי מישהו העליב אותכם סתם כי בא לכם להיות
לבד,
אז בדיוק מה שקרה לי ולטליה לפני כמה ימים

(ערב, הבית של יוסי וטליה, חדר השינה, יוסי וטליה שוכבים
במיטה)


יוסי:
מחר זה היום שלנו, זה רק אנחנו בבית שנינו, אין עבודה, אין
חברים ואין אורחים

טליה:
כן, אני מחכה ליום הזה כבר הרבה זמן

יוסי:
גם אני

טליה:
אולי כדאי שנלך לישון, כדי שמחר לא נהיה עייפים?

יוסי:
אני בעד

טליה:
גם אני

יוסי:
לילה טוב




טליה:
לילה טוב


(מסך יורד)

(מסך עולה, בוקר, הבית של יוסי וטליה, יוסי וטליה אוכלים ארוחת
בוקר)

טליה:
יש, זה היום רק שלי ושלך

יוסי:
נכון, נכון, נכון

יוסי וטליה:
יש!!!

טליה:
היום הזה מתחיל בעוד

יוסי וטליה:
שלוש, ארבע, (הטלפון מצלצל)


(טליה עונה)


טליה:
הלו

וויס אובר:
הלו, טולילה?

טליה:
כן, אמא

וויס אובר:
מה נשמע?

טליה:
הכל בסדר, מה אתך?


וויס אובר:
אני בסדר, רק אבא שלך לא כ"כ טוב

טליה:
מה קרה לו?

וויס אובר:
כרגיל

טליה:
טוב אני חייבת לסגור, ביי

וויס אובר:
ביי


(טליה סוגרת)

יוסי:
מי זה היה?

טליה:
אמא שלי

יוסי:
אז למה לא אמרת לה שאת לא יכולה לדבר?

טליה:
אמרתי לה

יוסי:
יופי גאונה, בתחילת השיחה לא בסוף

טליה:
אין לי מושג למה לא אמרתי באמת

יוסי:
טוב, אז בואי נתחיל מהתחלה

יוסי וטליה:
שלוש, ארבע, (דפיקה בדלת)

יוסי:
הפעם אני הולך לפתוח


טליה:
תפתח



(יוסי פותח את הדלת)

(יעקב חבר של יוסי וטליה נכנס)
טליה:
היי, יעקב, מה נשמע?

יעקב:
הכל בסדר, מה אתך?

טליה:
אני בסדר

יוסי:
מה אתה עושה כאן, אתה הרי גר די רחוק לא?

יעקב:
כן אני גר רחוק, אבל הייתי באיזו פגישת עבודה כאן באזור אז
קפצתי לכמה דקות, זה בסדר נכון?

יוסי:
את האמת זה לא כ"כ מתאים כי אנחנו באמצע משהו

יעקב:
אה, אם זה מפריע רק תגידו ואני אלך

טליה:
לא, לא מה פתאום אם אתה כאן רק לכמה דקות זה סבבה

יעקב:
טוב אז יש משהו קר לשתות?

טליה:
כל מה שאתה רוצה, רק תגיד ותקבל

יעקב:
טוב, אז קולה


טליה:
קולה אחת בדרך


יעקב:
תודה


טליה מוזגת ליעקב קולה ומגישה לו)


יעקב:
תודה רבה

טליה:
אין על מה

(יעקב שותה)

יעקב:
טוב אני צריך לזוז, ביי

יוסי:
ביי

טליה:
ביי

(יעקב יוצא)


יוסי:
אם את לא רוצה לעשות יום רק אני ואת אז רק תגידי כי לי יש עוד
מה לעשות

טליה:
מה אתה רוצה מהחיים שלי?, הגיע אורח מה נגרש אותו?

יוסי:
בסדר אז בא אורח הוא שאל אם הוא מפריע אז אמרתי לו שהוא קצת
מפריע ואת בכוונה אומרת לא, לא מה פתאום אתה לא מפריע בכלל



טליה:
בסדר, אני מודה אשמתי

יוסי:
אוקיי, ו...

יוסי וטליה:
שלוש, ארבע, (השכן אפרים נכנס)

אפרים:
שלום, שלום אני כאן כדי להגיד רק כמה מילים בקשר לבחירות הועד
בעוד שבוע, אוקיי אז אני אומר לכם תבחרו רק בי אני יעשה את כל
בני הבניין הזה
שמחים ומאושרים

יוסי:
אם לא אכפת לך אנחנו קצת ע...

אפרים:
(קוטע את יוסי)
רק אני יוביל את הבניין הזה למקום חם ונע...


(באמצע המשפט של אפרים נכנס בהתפרצות השכן אלי שגם מתמודד
לועד)

אלי:
אוקיי כמה מילים קטנות למה כדאי לבחור בי להיות יושב ראש הועד
של הבניין הזה אז ככה...

אפרים:
(קוטע את אלי)
הוא סתם משקר כדי לבחור בי אני היחיד שיהפוך את הבניין הזה
לבניין הטוב ביותר בעיר...

אלי:
(קוטע אותו)
זה שטויות במיץ זה לא נכון!

אפרים:
(תוך כדי המשפט של אלי)
זה שקר גמור הוא סתם מתמודד הוא יודע שאין לו סיכוי והוא סתם
עושה את זה כי הוא סתם רוצה להיות גיבור בבניין הזה...


(אפרים ואלי ממשיכים לעשות המון רעש ומשמיצים אחד את השני)


יוסי:
(לטליה)
איך מעיפים אותם מפה?

טליה:
אין לי מושג, אבל מה שאני יודעת שהם עושים המון רעש

יוסי:
דה

(פתאום שושנה השכנה ממול נכנסת לפתח הדלת)

שושנה:
(צועקת)
טליה אולי יש לך 1/2 קילו סוכר?

(שושנה שומעת את כל הרעש ומבינה שאין לה סיכוי אז היא הולכת)


יוסי:
(צועק)
די!!! חאלס הבנו כבר

אפרים ואלי:
בסדר, בסדר לא צריך לצעוק

יוסי:
כולם לצאת כאן זה לובי של בית מלון, כאן זו דירה פרטית, החוצה

אפרים:
אבל תצביעו ל...

אלי:
(קוטע אותו)
אתם יודעים אתם מצביעים ל...

יוסי:
(קוטע אותם)
החוצה, מה לא ברור

(אפרים ואלי יוצאים החוצה)

טליה:
ראית איזה אנשים יש במדינה הזאת

יוסי:
ברוכה הבאה לישראל

טליה:
אני לא צריכה טקס קבלת פנים, אני גרה בארץ הזאת לפחות 13 שנה

יוסי:
טוב, אנחנו עומדים להתחיל את היום כיף שלנו בקרוב?

טליה:
כן

יוסי:
אז

יוסי וטליה:
שלוש, ארבע,(צלצול בדלת)

טליה:
מי זה?

וויס אובר:
מתרימים

טליה:
יוסי, אני פותחת

(טליה פותחת)
מתרימים:
שלום אתם רוצים לתרום לילדים נזקקים?


טליה:
(ליוסי)
לתרום?

יוסי:
אמ... כן


מתרימים:
אתם יכולים לתרום 5ש"ח, 10ש"ח, 15ש"ח ו20ש"ח

טליה:
אוקיי אנחנו נתרום 10 ש"ח נכון יוסי?

יוסי:
(לוחש לטליה)
מיצידי נתרום 1000 ש"ח רק שילכו כבר!

טליה:
אמ.., כן אנחנו נתרום 10 ש"ח,
אוקיי אני הולכת להביא את התיק שלי אתם יכולים להיכנס בבקשה

מתרימים:
תודה רבה

טליה:
רק שניה

(מתרימים נכנסים, וטליה הולכת להביא את התיק שלה)

וויס אובר:
יוסי, איפה התיק שלי

יוסי:
(צועק)
אין לי מושג

וויס אובר:
אני לא מוצעת

יוסי:
(צועק)
בואי שניה, אני לא רוצה לצעוק


(טליה מגיעה חזרה לסלון)
טליה:
אני לא רואה אותו שם


יוסי:
אבל איפה שמת אותו?

טליה:
(למתרימים)
רק שניה חמודים, בסדר?

מתרימים:
אין בעיה

טליה:
יוסי בוא תהיה בעל טוב ותעזור לי לחפש

יוסי:
טוב אני בא


(יוסי וטליה הולכים לחפש את התיק)


וויס אובר:
יוסי מהצעת?

וויס אובר:
לא

וויס אובר:
(צועקת)
יוסי, החלון פה מנופץ

וויס אובר:
אני בא

(עוברים לחדר השינה של יוסי וטליה רק טליה שם והחלון מנופץ)

טליה:
תראה

יוסי:
התיק היה בחדר הזה?

טליה:
כן

יוסי:
אז גנבו לך אותו

טליה:
אני הולכת להתקשר למשטרה


(טליה הולכת לכיוון הסלון והמתרימים עדיין שם)

טליה:
(למתרימים)
עוד שניה בסדר?

מתרימים:
אין בעיה

(טליה לוקחת את הטלפון ומחייגת למשטרה)

וויס אובר:
משטרת ישראל שלום מדברת סיגל במה אוכל לעזור?

טליה:
שלום לך סיגל, פרצו לי לבית וגנבו לי תיק עם הרבה דברים וכסף
בפנים

וויס אובר:
מה השם?

טליה:
טליה מוניחס

וויס אובר:
רחוב?

טליה:
הסיפון 9

וויס אובר:
אוקיי, אני שולחת ניידת

טליה:
כמה זמן זה ייקח?

וויס אובר:
עד עשר דקות

טליה:
אוקיי תודה

(טליה מנתקת)

טליה:
(למתרימים)
זה ייקח קצת זמן כי אתם מבינים גנבו לי את התיק והזמנתי משטרה,
אז אתם יכולים ללכת לדירות האחרות ולבוא להתרים אצלנו אחרונים

מתרימים:
סבבה

(המתרימים יוצאים, וטליה הולכת לחדר השינה)
(עוברים לחדר השינה של יוסי וטליה)


טליה:
הזמנתי משטרה

יוסי:
עוד כמה זמן הם יבואו?

טליה:
חמש דקות



יוסי:
המתרימים עדיין שם?

טליה:
לא, אמרתי להם ללכת ושיבואו אחר כך

יוסי:
אוקיי

(צלצול בדלת)

(יוסי וטליה הולכים לפתוח, הם פותחים ורואים שני שוטרים אחד
שמן ושמו חיים ואחד רזה ושמו עזרא)

חיים:
שלום אני רב פקד חיים מונישוב

עזרא:
ואני העוזר שלו עזרא

יוסי:
בואו נגש לזירת הפשע


(הם הולכים לחדר השינה של יוסי וטליה)

עזרא:
איזה פריצה גדולה

חיים:
אוקי, מתי זה קרה?

טליה:
אין לי מושג

חיים:
מתי יצאתם מהבית בפעם האחרונה?

יוסי:
רק אתמול בצהריים



עזרא:
מתי גילתם את זה?

טליה:
לפני רבע שעה בערך

חיים:
מה גנבו לך?

טליה:
תיק

חיים:
מה היה לך שם?

טליה:
איפור, כסף, דפים ועוד כל מיני דברים כאלה

חיים:
טוב אנחנו הולכים ונבדוק מה לעשות ונחזור אילכם

יוסי:
בסדר

עזרא:
להתראות

טליה:
ביי

(חיים ועזרא יוצאים)
(עוברים לסלון)

טליה:
מה נעשה?

יוסי:
נחכה עד שהם יחזרו אילינו

טליה:
כמה זמן זה ייקח?


יוסי:
אין לי מושג

טליה:
טוב, אנחנו מתחילים את היום שלנו?

יוסי:
אוקיי

יוסי וטליה:
שלוש, ארבע... (צלצול בדלת)

טליה:
(צועקת)
מי זה?

וויס אובר:
מתרימים

טליה:
שניה

(טליה פותחת)

מתרימים:
אוקי, כמה אתם רוצים לתרום, 5ש"ח, 10ש"ח, 15ש"ח, 20ש"ח.

טליה:
יש לנו קצת בעיה

מתרימים:
מה קרה?

טליה:
אין לי כסף

מתרימים:
טוב אז אנחנו הולכים

טליה:
אני מצטערת


מתרימים:
(בגיחוך)
ביי, ענים

(המתרימים יוצאים)

יוסי:
טליה את יודעת מה היום הזה זה סתם ביזבוז זמן, במקום לפרנס את
הבית אני יושב כאן ולא עושה כלום

טליה:
מה את רוצה גנבו לי תיק

יוסי:
בסדר אז גנבו לך תיק אבל זה לא אומר שאת יכולה לפתוח כאן בית
מלון למתרימים

טליה:
טוב אני מצטערת

יוסי:
זה לא עוזר לי שאת מבקשת סליחה אני לא רוצה לעשות את היום הזה
אני הולך לעבודה, ביי

טליה:
נו יוסי באמת אני מבקשת סליחה

יוסי:
(מעוצבן)
גם אתי אלון ביקשה סליחה זה עזר למישהו, לא.
אני הולך ביי

טליה:
יוס...

(יוסי יוצא)

טליה:
שיט...


(עוברים לחדר עבודה של טליה)
(טליה מחייגת לדבי)

טליה:
דבי

וויס אובר:
כן

טליה:
היי, מה נשמע?

וויס אובר:
בסדר, את לא אמורה לעשות איזשהו יום כיף עם יוסי?

טליה:
כן אני אמורה

וויס אובר:
אז.. מה את עושה בבית?

טליה:
יוסי הלך

וויס אובר:
הלך???

טליה:
כן, הלך

וויס אובר:
לאן הוא בדיוק הלך?

טליה:
לעבודה

וויס אובר:
למה הוא הלך?

טליה:
(מעוצבנת)
דבי, כן קרה משהו...



(טליה מנתקת)

טליה:
(צועקת לטלפון)
ביי...

(טליה בוכה)

טליה:
יופי גם איבדתי את בעלי וגם איבדתי את החברה הכי טובה שלי,
הי לא תיסלח לי לעולם.


(הטלפון מצלצל וטליה עונה)


טליה:
הלו

וויס אובר:
טולילה

טליה:
(לא כ"כ מרוצה)
כן

וויס אובר:
יש לך שניה?

טליה:
כן

וויס אובר:
אני כרגע בסופר...

טליה:
(קוטעת אותה)
ו...

וויס אובר:
...ויש כן מבצע על הקטשופ...

טליה:
(קוטעת אותה)
נו...

וויס אובר:
... בקיצור את רוצה שאני אביא לך?

טליה:
דבר ראשון כן, ודבר שני איך הגעת לזה לקנות לנו קטשופ?

וויס אובר:
כי אני יודעת שאתם מאוד אוהבים צ'יפס, וצ'יפס הולך עם קטשופ
בדרך כלל.

טליה:
אה... כן... נכון

וויס אובר:
טוב אז אני קונה לכם

טליה:
אוקיי, ומתי אני ייקח את זה?

וויס אובר:
מתי את רוצה לבוא?

טליה:
מתי נוח לך?

וויס אובר:
את יודעת מה אני בדרך אליך

טליה:
(בחשש)
אוקיי


וויס אובר:
ביי

טליה:
ביי

(טליה מנתקת)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי אמר שהגודל
קובע?







אה, כן...


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/11/04 18:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם קניספל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה