ענת אגמון / זללנית |
מלא מטעמים
ואל כולם שלחתי ידי.
כולם אטמו פיהם,
אדישים לפיתויים,
ורק אני,
אין ביכולתי להכיל
את כל אשר חשקתי.
זה לא רעב
זאת כמעט
תאוות בצע.
מלאתי את פי ללא אבחנה
ונשארתי חסרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|