אם לא קשה לך, אתה מוכן להזיז טיפה'לה ימינה?
הופה! לקחת חזק מדי, כמעט על מאיה ונדב. יופי, ככה בדיוק.
ותפזר עלים של ורדים בצבע בורדו.
גם בפנים, למה לא?
אשתי, חניתה, עומדת על זה. דרך ההגשה נורא חשובה לה, כמו אצל
היפנים, אתה יודע - הכלים לא פחות חשובים מהאוכל. גם את
הבת-מצווה של נטע, לפני שנתיים וחצי, עשינו בסטייל.
מה הבעיה? תוכל למצוא בכל חנות מתנות.
ורדים אדומים מיובשים. "ורדי-חניטה" קוראים להם. הריח מחזיק
יותר זמן במיובשים. הטריים זה סיפור, צריך להחליף כל יומיים
שלושה.

יום שלישי?
מצוין. איך אומרים - פעמיים כי טוב. גם ההורים של מאיה ושל נדב
יוכלו להגיע וההורים של יונתן יספיקו להגיע לארץ. כן, יונתן
יהיה פה, לא, לא פה, פה, הנה פה, ליד נטע. נכון, נטע היא
הגדולה שלי. יפה כמו אמא, חכמה כמו אבא. סתם, לא, לא, מה קורה
לך? אני צוחק. הבנים מתים עליה. בבית יש לי עוד שני ונדאלים -
אחד בן אחת עשרה והשני בן תשע וחצי. אחלה, זה יוצא ממש בין
הברושים.

"בין ברושים".
בחירה מוצלחת של שם. את השיר אתה מכיר?

בין ברושים יורד הערב
הסתכלי, הצל קרב אלינו
יחפים נלך בשדות-השלף
כי היום, יפתי, עובר...

לשיר אני יודע. מה אתה מחייך? נוסטלג'יק, הא?
אמא של יונתן תביא גיטרה. תוכל לבוא לשמוע.

נוף מדהים כאן בין הגבעות, רואים רחוק רואים שקוף.
לא חשבתם לעשות כאן הרחבה?
יכולתם  לקרוא למקום "גבעות-עולם".
אל תצחק, אני מחזיק גם מניות של חיפושי-נפט. אצלנו בארץ אפשר
למצוא זהב רק מתחת לאדמה, אבל את זה אתם יודעים. אתם יודעים מה
שאתם עושים. אולי זה לא זהב, אבל זה כסף לא רע.
לא רע בכלל בכלל. האמת? לי לא היה אכפת לחסוך את הגרושים האלה.
יש לי מקום ליד החלקה של ההורים שלי בחיפה, והייתי יכול לקפוץ
לבקר את שלושתם יחד.
אבל אצל חניתה קפץ הפחת.  
ביקור אצל ההורים שלי זה בצלים ושומים ומרק עוף עם לוקשים על
שולחן-פורמייקה.
היא רגישה לריחות, ופורמייקה? הס מלהזכיר. אחת הסיבות שהגענו
אליכם היא שאצלכם הנגרות היא מעץ גושני במראה כפרי.

גם ההורים של מאיה ונדב ויונתן לא היו מוכנים לשמוע בשום אופן.
אתה יודע איך זה, גיל ההתבגרות וכל זה, ה"יחד", החברים, יותר
חשובים מהמשפחה. לכאן, בין הברושים, יהיה לחברים שלהם יותר כיף
להגיע.
הסר דאגה מלבך. הקיבוצניקים האלה תמיד מפחדים שהאורחים יעשו
להם שביל בדשא.
על מה אתה מדבר? לא יהיו לכם כאן המונים, חוץ מזה יש להם אחלה
חבר'ה, כולם מתגייסים לקרבי. רק הכיתה שלהם תגיע יחד עם
המחנכת, ואולי עוד כמה מהשכבה. וזהו. אנחנו לא "עמך", גם לא
המשפחות האחרות.
גם את הבריתות שלהם, את ימי-ההולדת ואת הבת-מצווה והבר-מצווה
שלהם חגגנו תמיד בחוג מצומצם.
רק הקרם-דה-לה-קרם-דה-לה-קרם.
שלוש פעמים קרם.
טפו טפו טפו.


ת.ז.ה