שניר סבון / סיגריה |
כדי לתת נשיקה לסיגריה שרופה.
להרגיע את החתול הקטן שבלב, הוא מגרגר לנוכחותך,
רק שהרקולס אורב לנו בפינה.
לקחתי אותך למלון זול בגן עדן,
אצלך, מקופל, הכסא ששברנו כי היינו חסרי דאגות.
אצלי קסם הגפרורים, משכיח את אור השמש,
שפם החתול המגרגר התלכלך מפיח.
הרוח עורמת גלים במדבר, מתעלמת מים המוות
והמוות שפוחד מגבהים,
נוטש אותך לפחדים אחרים.
ואני יוצא לחפש כמה כוכבים.
שאינם ראויים לשתיקתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|