|
כל האורות כבר כבו
כולם כבר שכבו במיטות
קוקיה עליזה בודדה
מצייצת שנתן של שעות
לבנה מלבינה על גגות
בשלווה על העיר מתנוססת
שרה שיר ערש לאח ואחות
ומצע כוכבים היא פורסת
תנשמת הליל מקיצה
לקול תן מיילל אל שמיים שקופים
כאסיר של האור שלחושך יצא
מביטה בו מבין ענפים
אגדות בשעה זו קמות מספרן
ויוצאות לאויר ולרוח
פיטר-פן והצל מתאחדים מעצמם
במשב חלוני הפתוח
אור של ירח, שעתי היחידה
"חיית לילה" קוראים לי כולם
ואני - לפעמים, בלילות עם עצמי
יוצא מתוכי שוב ילד קטן |
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.