לילה, וחושך, וקר וכל הדברים שעושים לי עצוב, ואף אחד שיגיד לי
שיום אחד הכל יהיה אחרת, ומה זה אומר שיהיה אחרת? ואיך יהיה
אחרת, והאם מגיע לנו בכלל משהו? והלב מתרוקן, אבל כדי שלא
להכפיש את עצמנו אנו אומרים שהוא מתמלא ייאוש... ואז אתה יושב
מול המחשב, ושולח את הדברים שלך לכולם, ואולי מישהו גם יקרא את
זה, ואולי במקרה הוא גם יתחבר לזה, לעצב ולבדידות של אדם
בלילה. אבל כשאתה קם למחרת, ואתה זוכר את הרגשת האתמול, אתה לא
רוצה שמי שיקר לך ירגיש ככה גם. ואז הלב מתמלא ואתה עושה את מה
שיש לעשות והמטלה הכבדה לא עוצרת אותך, ולא מייאשת. היא מזרזת
אותך, מדרבנת. וכשאתה עושה, אתה מקבל תשובות, ולא תמיד קלות,
אבל אמיתיות. ולמחרת אתה הולך למישהו בשעת לילה ואומר לו שיום
אחד הכל יהיה אחרת, וזה אומר שיהיה טוב, וזה יקרה כי אנחנו
נביא את זה. ואם אנחנו נעשה את זה, אז אולי זה גם יגיע לנו.