Winter, winter don't shed a tear,
I've just gone to begin a new incarnation.
To adapt myself to new occupation,
I'm longing for a new tendency,
one that's beyond ecstasy.
an illusion in an envelope of reality,
a dark potion to cure surreal devotion,
to embark on a new journey with an old pair of boots.
to be in a coma and to fly to a Brand new truth.
I'm not here,
never intend to be.
no longing to stay,
no anchors found down the way.
it just the march,
which keeps on going.
The sides mourn the center ,
battling for some understanding.
unseen and unheard,
a true magic to this unparticular world.
Swept with the tears,
the small winters rain.
The winter's wrath keeps Pound and Pound,
a freezing tears called upon me.
but i grin again,
as shall i walk the damned earth,
and i rise from dust swept away by winter's rain. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.