עיניים ריקות בוהות בחלל
ניצוץ שבהם גווע וחדל
פנים ששפתיהם ישארו פעורות
מחלפות נתלשו, קרקפות צעירות
ילד אבוד שלא ישמע עוד את שמו  
קבצן עיוור, לעד פשוטה ידו
צער - כבר לא קיים
בשר - למאכל אדם  
מציאות - הסיוט של אתמול
הזמן - אזל בשעון החול

נשים מוכרות את בתם היפה
ודם עוללם עוד ניגר משפה
ליצן חצר גולל בלשונו גורלות
כל מעיו מרקיבים וחולים
יצביע על הזריחה הכתומה
ותדע אשר מתו על מזבחה
חיבוקם של אלפי זונות
ואין טיפת חיבה, לא אין
אז תלחץ את ידו השילדית וחיוכו יאמר
ברוך הבא ידידי ברוך הבא למחר