סבתא של סבא שלי - קארולינה בונדהיים,
נשלחה לטרזינשטאדט ב-19 ביולי 1942,

היא חלתה בטיפוס ונפטרה ב-2 באוקטובר 1942 בת 77,

גופתה נשרפה ואפרה פוזר בנהר.

אחת מבנותיה, דודתו של סבי - יטשן (הנרייטה) בונדהיים, נשלחה
לכאן, לאושוויץ ב-12 בפברואר 1943 וכאן נשרפה למוות.

אני זוכר את ארוחות הצהרים בשבת אצל סבא וסבתא, סבא נהג לשבת
בראש השולחן בחולצה קצרה ועל זרועו נראה מספר בכחול דהוי, זהו
המספר שצרבו לו הנאצים.

כשידעתי לשאול שאלות הקדימו ההורים והסבירו לי שסבא הוא ניצול
שואה, שהמספר הוא זיכרון נורא מתקופה קשה ושלא כדאי לשאול כי
סבא לא אוהב לספר.

לפני כמה שנים סבא שלי התראיין ונתן עדות ל"יד ושם" מעולם עוד
לא היה לי הכוח לצפות בזה.

בגיל 29 אני כבר מכיר כמה עשרות סיפורי שואה ואינני יודע את
הסיפור האישי שלי...

את השמות שהזכרתי בתחילת דבריי שמעתי לראשונה בשיחה עם סבא שלי
כמה שעות לפני הטיסה.

את המספר שעל זרועו עדיין לא היה לי אומץ לשאול.

אני גאה להיות כאן, ללכת כאן, ולעמוד על האדמה הארורה הזו,
להתעטף בטלית ולשאת דברים אלה בעברית.

אני עומד כאן היום ויודע - שסבא שלי - נתן בן-ברית-בונדהיים,
יצא מכאן.

יש לו 4 ילדים,

10 נכדים

ו-3 נינים.

אני כאן כדי לזכור את העבר, לחיות את ההווה ולבנות את העתיד.

אושוויץ, תשס"ד.

תוספת ויזואלית:
http://stage.co.il/Stories/401946

===========================================
דברים שנשאתי בפני קבוצת נוער אמריקאי דווקא בעברית!
למרות הצורך בתרגום לשפה האנגלית ע"י מתרגם.
התרגום התבצע לסירוגין, שורה - שורה. וזה העצים את ההרגשה.

אני מדמיין איך היה זה נשמע אם הייתי נושא את הדברים בפני נוער
גרמני, שורה שלי בעברית ושורה של מתורגמן בגרמנית...
- וזה מעצים את ההרגשה עוד יותר ומעביר בי צמרמורת גם יחד.

השמות המוזכרים הם רק השמות הרלוונטיים לביקור במחנות
טרזינשטאדט ואושוויץ. אזרתי אומץ לשאול את סבא את שמות בני
המשפחה האחרים - וזה המקום להזכירם!!!!!!
"בהמשך לשיחתנו זה עתה, להלן שמות קרובי שהושמדו בשואה ע"י
הנאצים ימ"ש, שאת שמם הנצחנו בקיץ האחרון [2004] באמצעות הנחת
אבני מעידה בהמבורג:
סבתי קרולינה בונדהיים (לבית וורטהיים) - טרזין
(Theresienstadt)
אבי אלעזר (ארנסט) בונדהיים - מיידנק; ב'-ג' אדר ב' תש"ג -
6.3.1943
אחותו - דודתי הנריאטה-יטשן בונדהיים - אושוויץ 1942/3
אחיו משה עם אשתו קלה ובתו פאולה בונדהיים - גטו מינץ 1943
דודי - אח (של אמי) מוטי - ריכרד ראובן גליקשטדט - בריסל 1940
אשתו פני קליקשטדט (לבית לוי) - אושוויץ 1942
ס"ה 9
סבא"

למען המתמטיקה הרחבה יותר אוסיף:
אמו של סבא שלי הצליחה לעלות לארץ וכאן נפטרה.
לאביו ולאמו של סבא שלי 5 ילדים
23 נכדים (ביניהם אבי)
126 נינים (ביניהם אני)
17 בני נינים.
ועוד הזרוע נטויה. אנחנו כאן.