|
יש אל אחד שיצילני מצרה
והוא ירגיש את כאבי נשען על גחלו
וצעקתי תפיל קולות ותנבא בה נעימות...
אך כוחותיי דלים מנשוא דרכיך הארוכה
ולעצבות אל תוותרי הילחמי בה עוד עד תום
מקור הכח בידו של זר זורם מתוך חלל של חום
את נצר לימים עברו עתיקה היא נשמתך
טבועים באור עושי פלאים בחיוך
ניתבו ימיך רקומי החלומות
נטעו בך אור ונשמה להגשמות שניתנות
לו רק יכולתי את ידי לשים בכף ידיך ולחזק...
אך כוחותיך דלים מנשוא דרכיך הארוכה
שיר שנכתב לחברה שמאושפזת בבידוד בבית חולים ונלחמת במחלת
הסרטן. ילדה בת 14 יפה חזקה ומקסימה- לך עינת.
|
|
|
כשאתה עושה את
זה עם החברה
שלך, אתה בעצם
עושה את זה עם
השכנה של החבר
של החברה של
הדודה של הסבא
של החבר של
החברה של הכלב
של הפרעוש של
נחמה מהמכולת
שהוא מכר פעם
גבינה 5% למוישה
מהקיוסק של
מימי, שבכל יום
ראשון רואה "של
מי השורה הזאת
בכלל".
אז שים קונדום,
אוקיי? אנחנו לא
צריכים עוד
כמוך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.