בשם לבי המתחרה על לבך
בתחרות שאין בה מנצחים
אני מפר שבועה ומתוודה
אני אוהב אותך יותר מכל האחרים
אני רואה בתוך עינייך גשמים, גשמי ברכה
ורוח שלוחשת לך כתבים של אהבה
ונער מאושר צעיר ומלא ענווה
מושיט לך זר פרחים ברגישות ובצנעה
את מתעקשת כדי למשוך עוד תשומת לב
מנהלת תחרות שכל אחד בה הוא אויב
ומה בסוף דבר את מנסה פה לעשות?
הרי כולם יאהבו אותך, קצת יותר וקצת פחות
מתי כאן יהיה עת קץ המלחמה?
ייפלו פה חללים ולשם מה?
לאהבה,
הופך אני סהרורי, פקעת עצבים
ההוא בנה לך ארמונות, מגדל ושני צריחים
אחר פנה ללבנה :
שתסלול לך בשמי לילה מסלול להליכה
ומה אתן אני בכדי לזכות בקרב,
איני כמותם, הנני בכל לבי בך מאוהב
אני נשבע לך אהבה בשם נפשי, בשם שקיעה
שכמוה את יפה בכל יום, איפה ניתן עוד לקבץ כמוהו קבצן פרחים
שדה עמוס מניח חרש על אבן צבעוני.
בכל שעה. |
