|
אלו אותם הרחובות
אותם גנים אותן דרכים
הזמן חלף הדים של מכאובות
אהבות, צחוקים, הדר כרכים
יורדת החמה הדמדומים
הולך נזכר חווה בוכה
אבק עולה על זכרונות קדומים
בהמולת העיר, בצלילים שוחה
הנה חזרנו חיפה
את שירנו כבר כולם שומעים
הנה זכרנו כמה את יפה
התותחים נדמו הילדים קוראים
מונפים דגלינו החיים יפים
הזכייה בך חזרה הייתה כל כך יפה
בלונים של חלומות בשמי הדרור עפים
הנה חזרנו חיפה...
כאן עברתי לראשונה
שנות ילדות שנות משחקים
כאילו לא גליתי לי 60 שנה
במשחק האכזר של החיים
עולה החמה על השווקים
הים באופק שר לו שיר
סובבת הגלגל כך אלוקים
טעם הניצחון עשיר
הנה חזרנו חיפה
את שירנו כבר כולם שומעים
הנה הגלות זכינו בסופה
התותחים נדמו היהודים דומעים
מונפים דגלינו המתים ששים
הזכייה בך שוב ארעה כמו סופה
בלונים של חלומות בשמי הטרור נישאים
הנה חזרנו חיפה... |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.