מין פרח כתום שכזה שוב קטפתי
והנחתי אותו בזהירות על קברך
געגוע אדיר אהבה שוב עטפתי
במחאה אדירה שנשאה את זכרך

כששטפו מי הים את גופך אל החוף
ואני מצאתיו מצומק ונגוע
ידעתי אשה את הלמות זה התוף
שהכה רקותי מעומעם אך כנוע

כשנדרש אז דמך כנקמה על הצער
שחילחל בגופו של אויב דמוי אדם
הזהרתי ידעתי ימתין הוא בשער
להרוג ולרצוח להקיז את הדם

סלחתי גם לו כי דרשת זאת ממני
זעמי מתנצח בגופי נואשות
ואינני מבין נוטרבטבעי הנני
שלך אקבל ולו גם בדרישות

אז מין פרח כתום לזכרך שוב אקטופה
ואניח אותו בזהירות על קברך
את אבני הציון אקרצף ואשטופה
במחאה על העוול שעשו לזכרך