לשים קץ לשתיקה
להאיר את הבית החשוך
לעמוד בחוץ לראות
שאין החלונות אפלים עוד

לעבור דרך מסדרון
יד אוחזת בי מוליכה
עיניי נוצצות
עטוף בחום מיוחד
הרגש מופלא
מוכר אתה לי לחשתי
עמדתי אל מול המראה

הלומות ליבי בי
השעה חרישית
שמורה היא למלאכים המחרישים
הושט לנו יד ביקשו
עדיין לא השעה לבוא עניתי
עוד רב הדרך שאלו בסקרנות
כן עניתי
יש בי עוד רעיונות חדשים
אוזננו קשובות וליבנו שלך

מבלי לזוז אמרתי לכו לכם לדרככם
עומד אני אל מול עבודה מרובה
הוא לא פחדן התלחשו הם ביניהם בדרכם החוצה
אל עבר ליל העולמים

קחו איתכם את הערפל לחשתי
והיה כמו הם שמעו
לפתע כמו לא היה כאן אף פעם
התפוגג הוא והכל התבהר