מחר במחנה בירקנאו אני לא אבכה, רק כדי לכבד את כל אלו
שההתייפחות לא עזרה להם, וכל אלו שהלכו עם ראש מורם וללא דמעות
למען יראו הנאצים כי הם לא נשברו, ניצחון קטן ופעוט שמשנה
תפיסת עולם שלמה. אני אלך באושוויץ עם ראש מורם.
בנוסף ביקרנו היום בגיא הריגה נוסף לזה של טיקוצ'ין, אך כאן
בחר היער להתמודד בדרך שונה עם האדמה. ביער גדלים עצים כמותם
לא ראיתי מעולם, הם בעלי גזעים עבים ושחורים (גוון רוב עצי
פולין הוא שחור) וענפיהם יורדים תמיד, מנסים לנחם את האדמה
המחוללת - ללא הועיל. אך בתוך בור ההריגה קיימים להם 3 עצים
ירוקי עד, אחרים, והללו עומדים בניגוד מושלם ליער האפור,
שולחים את ענפיהם מעלה כדי לדחוף את הנשמות הטועות אל מנוחתן.
היער עצמו הקים פה גלעד לנרצחים, גלעד שעשוי לא מאבן, לא שיש,
לא אבנים יקרות ולא אפר, גלעד מחומר חזק, חי ונצחי יותר מאלו,
גלעד הבנוי מחיים, העץ האלמותי חיי את שאריתם של היהודים
שנגדעו.
(9.11.02 22:10)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.