ה. עילית / שתיקה של שמים |
דממה של שמים
חלקת אדמה,
השקט זועק הוא
מתוך הנשמה.
זיכרונות שנרקמו
עמוק בלבנו
שואלים מתי?
האם תשובי אלינו?
הרמתי ראשי
לחפשך בשמים,
אך עכשיו קודרים הם,
נחרטים הם לשניים.
שוב הרמתי ראשי
גבוה למרום,
אך אין להבדיל עוד
בין לילה ויום.
שמים זועקים
זעקת נשמתנו,
על כך שהלכת
שוב לא תשובי אלינו.
שמים כחולים
נצבעים בשחור,
וכל שנותר הוא
להמשיך, ולזכור.
סבתא אני אתגעגע אלייך 7 בצמבר 2007 (ז' בכסלו)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|