|
דממה של שמים
חלקת אדמה,
השקט זועק הוא
מתוך הנשמה.
זיכרונות שנרקמו
עמוק בלבנו
שואלים מתי?
האם תשובי אלינו?
הרמתי ראשי
לחפשך בשמים,
אך עכשיו קודרים הם,
נחרטים הם לשניים.
שוב הרמתי ראשי
גבוה למרום,
אך אין להבדיל עוד
בין לילה ויום.
שמים זועקים
זעקת נשמתנו,
על כך שהלכת
שוב לא תשובי אלינו.
שמים כחולים
נצבעים בשחור,
וכל שנותר הוא
להמשיך, ולזכור.
סבתא אני אתגעגע אלייך 7 בצמבר 2007 (ז' בכסלו) |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.