אני בוכה
על הזמן החולף
על הצליל שבדממה
על השיגרה האיומה

אני בוכה
על כל אלה שאהבתי
אלו שעזבו
אלו ששתקו

אני בוכה
על החושך, על אין אור
על המתג שזמן רב כבר נשאר
אותו דבר

אני בוכה
מקשיב לצליל העצוב בעולם
על תיקתוקו הקצוב של שעון
המזמן את קץ הזמן.

אין מספיק.

טיק-טק-טיק-טק
זמנך עובר, חולף.
טיק-טק-טיק-טק
תן לשיגרה אותך לאלף.

טיק-טק-טיק-טק
שומע אותי אתה.
טיק-טק-טק-טק
כי אהוביך אינם איתך.

טיק-טיק-טיק-טק
אני הוא אדונך.
טיק-טק-טיק-טק
אנהל נא את עולמך.

לא ללכת לאיבוד.

אפשר לשמוע אותו רק בדממה.
כשאתה לבד, כשאתה בודד,
כשהזמן חולף לשווא.

רק ברגעים הנוראים ביותר אפשר לשמוע אותו,
רק כשכבר אין מה לעשות
את הצליל העצוב בעולם,
את התקתוק הקצוב של שעון.

הסוף הגיע.