יוני קומר / עת נוטה |
חשופה, רכה ומפלסת
דרכה בין הזגוגית לעץ,
טופחת על עיני ואט
נחה מעליי.
פיוט סתום עם הסתייגות -
מבנה נפשי ומעשיי.
שמש נעה לעת ערב,
עת נוטה היא להרים,
עת היא נחה
מעליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|