ע. קרוזו / ]ללא שם] |
אני זוכר איך כשהיא ישבה שם
כולה עור שמוט ברישול על העצמות
ומשתעלת
או מנסה להקיא את מה שאין
אז ניסיתי להסיט את המבט
כי ידעתי שתמונה כזאת
לא בקלות תעזוב את התת-מודע
וכנראה שלא יכולתי לפיתוי
ואיזה משא
ילד עם צל-של-אמא
תקופה שהיתה ללא-היתה
כאילו קרתה למישהו אחר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|