מלקט מחשבות מפינת חדר עגול,
מדמה את עצמי, את מחשבותי - למכחול.
חצוצרה מרעישה, ואין איש ואישה,
כמו עכברוש מלכותי,
בספינת הוד מלכותה.
כמו בשר שנותר, נרקב לו בחוץ
לו נשאר במקרר, לא היה עוד נחוץ
מתקסס לי פרחים, מעצב עננים.
מחשבותי - המכחול, את פניך מציירים
מרסק משמעות, מאבד קצה של חוט
עוד קישור יסודי, שוב דימוי ממסדי
טאבו שנפרץ, חלון ראווה מנופץ
את הדלת טורק, ומתגנב כחתול
את הזעם פורק, בתוך גופך הבתול.
מביט שוב על הקשר בחבל
ואולי תודעה מצבי ישתנה
ואולי מצבי תודעה נשנה
ובקשר לחבל, ומקשר לקשר
ואין גשר מתמטי
בחצר של השכל
לחלק מכם זה מה שנשאר.
אין נשר רומנטי.
בקשה של הלחם,
ולנו רק זה נותר. |
