חיכיתי שעות ליד הטלפון
וכמעט כל כמה שניות
בדקתי אם הוא עובד.
הקשבתי לצלילי הפטיפון
ודמיינתי אותך רוקד,
כמו באותו לילה
כשהאורות כבו ונשמעה הירייה
מקפיאת דם היתה
ואז,
שקט...
השקט שלאחר המוות.
לא האמנתי שאינך עוד,
וחיכיתי לסימן.
אולי, צלצול קטן...
להגיד שהכול בסדר.
מאז, כבר בגרתי בשנים
וגבהתי בעוד כמה סנטימטרים.
התבגרתי, אך לא התגברתי,
לא התגברתי על הכאב שבאובדנך.
התבגרתי אך לא התגברתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.