קמתי בבוקר, אני עוד עייפה
לא בא לי ללמוד, חוזרת למיטה
"לא תלמד- לא תצליח" אצלי לא קיים
יש עבודה אצל אבא ויש לי נכשל
אין לי צורך לפתוח טלוויזיה לראות חדשות
כלום לא השתנה בשבילי, הכל שם שטויות
מדברים על עלייה באחוזי האבטלה
אני לא רואה כאן מה הבעיה
שכמה עצלנים ילכו קצת לעבוד
כדי שלאבא שלי יהיו עוד לקוחות

המסע הכי ארוך שעשיתי עד היום
היה לגהץ את הכרטיס בחנויות הקניון
טיול רגלי רק בארץ זרה
את הארץ שלי אני כבר מכירה
דפיקה בדלת, כבר תרמנו
לגייס תרומות, למה אנחנו?
סקר טלפוני, אנחנו בדיוק יוצאים
למסעדה הקרובה להוציא עוד מזומנים

למה להפעיל ת'גוף ולנשום חמצן
כשאפשר לנסוע ולשרוף עוד אוקטן
אצלנו לכל אחד יש רכב פרטי
ואני פעילה באגודה לשמירת האוויר נקי
אני לא מבינה למה לנסוע בתחבורה ציבורית
הרי נהג פרטי עדיף על מונית
לפני שעברתי נכשלתי בהרבה טסטים
אבל מה לעשות שמפלים נהגי שודים

טלפון לבנק, ביטוח לאומי קיצץ לי ת'משכורת
חבל, עכשיו זה פחות חולצה מכופתרת
חזרתי מקניות, מצרכים בסיסיים
ארבעה סריגים וזוג מגפיים חדשים
אבא חזר מחו"ל, ענייני עבודה
הביא טונה מתנות לכל המשפחה
למה לי לוותר, ולהתערות בחברה
כבר עשיתי מספיק בשביל הקהילה.

השיר הנ"ל הינו המחאה הקטנה שלי על המצב בארץ ועל פער המעמדות
שרק הולך וגדל.