חודש אחרי ששלי נכנסה אלי לדירה לגור בשביל שאני אהיה יותר
רגוע היא אומרת לי: "ההורים שלי רוצים להכיר אותך והם מזמינים
אותנו בערב שבת לארוחת ערב". אין, הייתי בהלם. קודם כל מרוב
ששלי עסוקה אז חוץ מזה שהיא צועקת פעם בחצי שעה - ארבעים דקות
כשהיא גומרת, אז לא יצא לי לשמוע את הקול שלה, למה כמעט תמיד
יש לה משהו בפה, וכשאין זה אומר שאני לא בבית. דבר שני אני
עקרונית לא אוהב לפגוש את ההורים של החברות שלי. לדוגמא פעם
הייתי עם איזה אחת, נורית, וכל הזמן שהיינו אצל ההורים שלה אז
אמא שלה היתה צועקת עליה שתקום מהריצפה, ושלא תשב על הרצפה בלי
תחתונים כי היא תצטנן, ושזין זה לא אוכל, כל מיני יציאות
מסריחות כאלה. אבל מה, הפעם ידעתי ששלי מתגעגעת להורים שלה למה
שחודש היא כמעט לא יצאה מהבית. אמרתי לה שצריך להתכונן לביקור
ושהתפקיד שלה זה להכין אותי שאני אהיה מרוקן ורגוע. שלי שלי,
תאמינו לי, ילדה זהב, אמרה אין בעיה, הזמינו אותנו לשבע,
בשתיים אתה מתישב בכורסא ועד שבע אני מוציאה ממך כל מה שאפשר
להוציא. היתה לי ברירה? הסכמתי. ובאמת שלי הפגינה הרבה יכולת
וממש יכולתי להרגיש איך אני מביא אותה ירידה במשקל. בדרך, מרוב
שהייתי מבסוט ממנה, עצרתי בחנות של הסקס וקניתי לה ויברטור
קטן, ככה בשביל הכיף. הגענו להורים שלה, גרים באיזה מקום של
עשירים, וילה מפה ועד להודעה חדשה, באה המשרתת הברזילאית שלהם
שהולכת כמו בקרנבל, מביאה לי חיכוך עם הישבן השזוף שלה ולוקחת
את המפתחות של האוטו להחנות. וההורים של שלי, אבא שלה באמת איש
נחמד, אני מכיר אותו מהתמונות שלו בגלובס לפעמים, ואמא שלה
נראית כאילו הוציאו אותה מהיפים והטיפשים. מה זה שמלות,
תכשיטים, מתנדבת בויצ"ו, בני ברית, והולכת לחוג בית למען ידידי
האופרה הפלשתינאית. התישבנו לארוחה, ובאמת היה אוכל אוכל, אבל
מה, שלי היתה שבעה. ישבה הסתכלה על האוכל והיתה בבאסה. אמרתי
לה "הלו, אל תביאי לי את הפרצוף של צום גדליהו עכשיו, בשביל
מה הבאתי לך מתנה אם את עכשיו עצובה?". אמרה לי ששמה את המתנה
אבל לא שימח אותה מספיק. "אהה", אמרתי לה, "זה כי לא ראית עוד
את הכל". הוצאתי מהכיס את השלט של הויברטור ולחצתי על מהירות
בינונית עם חיכוך מירבי. באמת נהיה יותר שמח בשולחן וגם
במקומות אחרים. כשבאנו ללכת אז אבא של שלי שאל אם אני יכול
להשיג גם לו שלט כזה שיעשה את אשתו שמחה יותר. בבית, כשנגמרו
הבטריות ושמתי את שלי חזרה במקום שלה, תלויה לי מקדימה, חשבתי
לפני שהבאתי הרדמות שאולי כדאי שגם לנו תהיה משרתת ברזילאית.
החבר של שלי.
18 באוגוסט, 2001.
ומה מסופר בפרק שמונה הנהדר?
http://stage.co.il/Stories/40456
