|
אני עומד מולה
והיא לבושה בחולשה שלי
אוחזת בשרוולי חולצתה,
חורף בחוץ
ואני מביט בה דרך הפחד,
שנה שלמה של בדידות
מזמזמת לי באוזן כמו זבוב-
לא נותנת מנוח,
ואני מבולבל
מעורפל
לא מסוגל
להחליט משהו
ליותר משתי דקות. |
|
|
אם יש משהו
שרחוב סומסום
לימד אותי, זה
שאם אכלתי פלפל,
יש לשתות מיץ,
ושאכילה כפייתית
איננה בעייה, אם
אתה אוהב
עוגיות.
אה כן, ושכרובי
הוא הומו
אני, מהרהר
בזכרונות ילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.