פיראטים זועמים מכלים זעמם על הנשים הצדקניות של מכון "חלם"-
לכל פיראט יש אש בראש ותוכי ביד, והמון רצון טוב.
---בעזרת גרזן מפצח ראש הפיראטים את מוח הקוף שמוגש במלון
"ארוחת הצהריים"--אורחים זרים מתחלקים בשל-כך לקבוצות, כמו
אמבות, לפי האוכל המוגש.
---בעזרת גרזן מוצא זקן הפיראטים דרכו חזרה למציאות ממבוך
האלצהיימר מוחו מוקף תמונות שאיננו יכול לזהות.
בתו הצעירה מגלגלת מיליונים בתוך רימון המבוסס בדם בידה. כמו
ילדה קטנה היא נראית כאשר
פיראטים זועפים שוברים מטריות על ראשים של זקנות המסרבות
להתכופף תחת שלטון-החרב שוב.

מחאתן
גוררת אלימות מירבית של הפיראטים, אשר שלא כשאר האדם, לא חונכו
על ערכים של הומניות
יתרה.
היא
מצליבה את מבטה אל עיני אהובה, המסרב למות במחשבה הדועכת
באחר-צהריים מופלא זה.
היא
אוהבת.

בית-הנמלים הוביל אותי לחשוב שבדיחות על מטריות מצחיקות רק סוג
מסויים של אנשים- אנשים שקרה להם משהו מצחיק עם מטריה.
והוא אמר, שבפעם השלישית הגשם שירד ישטוף את נפשו כליל.
הוא מניח לי להבין שחיי-חברה מצטמצמים לשחור וללבן ולזהב הנתפס
בעין.
לא כל זהב נתפס בעין.
והוא חי בשביל להבין את הבעיות הקטנות של הקיום, בקן-הנמלים.
והוא אמר, שבפעם הבאה שהגשם ירד, הוא לא מתכוון להיות כאן.