|
הולך בתוך מנהרה חשוכה
מחכה שתאירי לי את הדרך...
כל צעד שפוסע את ממני מתרחקת
מרגיש איך ממני נשמתך מתנתקת
השמש בוערת מראה את פנייך
דמעותיי כטיפות הזולגות על החול
את הקשת שלי אני רץ אלייך
מנסה להגיע אבל לא יכול
אני ואת במציאות נפרדת ואת כלואה בנפשי הבודדת
כן רוצה אותך כל הזמן
מנסה להראות כאילו לא אכפת, בשבילך הרבה זה בשבילי מעט
והלילה- זה רק אני ואת
אז יצאתי מהסרט וחזרתי למצוא
אני פה בשביל לחיות לא אני לא רוצה למות
אבל מת עלייך אז אולי תביני כבר-
עוד מעט, יהיה כבר מאוחר...
אני ואת במציאות נפרדת.....
|
|
|
אני לא סוטה,
אני סתם חומד
לצאן!
חרגול מדגים את
שליטתו
האבסולוטית
במילה הכתובה,
לבועז לא נותר
אלא לקנא
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
נמסר שאין הוא
מקנא בכלום
במיוחד לא בשום
דבר ממשפחת
החרגוליים. כוחו
של מחנה החרפרשץ
גדול הוא אך
כאין וכאפס
לעומת כוחה של
הבמה החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.