אש אלפי זריחות
שזהרו
ובערו
עד כלות

שזפו
בחום אורן
את שתי עיני
העייפות

את תורת דברי כזבם
זרו ברוח
הכופרים
עדי השווא

כעת זמנו הגיע
וסבו כוכבים.
הוא - שהלך
וטרם שב.

הקשיבו לי
ילדי הפרא
בתוך דממה
זיקפו ראשכם

זו שעת סופה
אל מול
גלי האפלה
הרימו בה ידכם

אתם
ילדי האדמה
אלים
בגוף אדם

כל מי שמת - נולד כעת
הנף הלהב שוב
מהאוייב
הקז שוב דם

לגיונות
של בני אלמוות
רוכבים אל תוך
חשכת הליל

מלחמת קודש
לי הראו
אני אשיר לכם
הלל

באגמים של אש ואפר
שטף בנינו - האסלאם
ואת הורינו הזקנים
הנצרות - טבלה בדם

את בגדינו הקרועים
לוטפות רוחות האבדון
ביד אחוז שוב את הקלע
ואל תחלום עוד על שלום

כשצעיר אני הייתי
רק נער רך
עוד בשנים
באלוהים - הייתי מאמין

כעת פלדה
אסגוד רק לך
מבין נשים
רק היא אותי תבין

ואין לי אל
ולא אדון
ורק אתה
לי אח

אם אשכחך
ירושלים
את ליבי
אני אשכח

המתינו
צבאותיי
לקרב
האחרון

אני אשטוף
אותך ארצי
באש ודם
בחסד - וחרון

הנס האפלה
מעל תפארת
כתר
מלכותך

קרא לי
שוב אליך
הענק לי
את שמך

ולא יהיה סביבך
עוד אופל
ולא יהיה
עוד ליל

ומלאכים ישירו לך
קינה
ובתוכך
ישכון האל.

סלה