בית 1:
מרוב היער לא רואים דובים,
מרוב גיטרות לא שומעים תופים, אז מה?
(תפוח אדמה).
מרוב השקט לא שומע כלום,
מרוב ישר הכל נהיה עקום, אז מה?
(לחם עם חמאה).
פזמון:
מה? כבר לא אכפת לי משום-מה,
נעתקה הנשימה, הכל תלוי בנשמה,
אם היא תמימה או המומה.
אז לא אכפת לי מאחרים, ולא אכפת לי משקרים,
כבר לא אכפת לי בשביל מי, רק מנגן בשביל עצמי.
בית 2:
מרוב יפה הכל כבר מכוער,
מרוב חתול הכל הפך עכבר, אז מה?
(תפוח אדמה)
מרוב נשוא הכל שינה נושא,
מכל הרוך כבר המצב קשה, אז מה?
(לחם עם חמאה)
פזמון:
מה? כבר לא אכפת לי משום-מה,
נעתקה הנשימה, הכל תלוי בנשמה,
אם היא תמימה או המומה.
אז לא אכפת לי מאחרים, ולא אכפת לי משקרים,
כבר לא אכפת לי בשביל מי, מנגן בשביל עצמי. |