ואם הכל היה הפוך,
ואנחנו היינו עשויים ברזל ופלדה,
נאלצים לשמן את גופנו,
שלא נחרוק בזיונים
כמו דורותי ואיש הפח
ופוחדים מחלודה בחיבורים במקום מאיידס.
ואם הבדיחה "ואם היו לי גלגלים..." היתה פתאום הופכת למציאות
ובעצם היינו רובוטריקים ממתכת מבריקה שהופכים לכל מה שרוצים.
ואם הכל היה הפוך,
וקליעי הרובים היו מורכבים מרקמות ומדם
בצורת חצי אבע רק בלי הציפורן.
קליעים, שבאים כבר עם הצבע האדום בפנים,
אך כאלו שעושים לך רק טוב.
"תירו, תירו בי!" אתה צועק
ומייחל להרגיש את החיים חודרים אליך,
כל קליע- עולם בזעיר אנפין
מוצף בחלומות ותשוקות
מעין כמוסה, שאתה משתוקק לקבל.
"תירו, תירו בי!" אתה צועק,
ואם הכל היה הפוך,
והכל היה נכון,
לא היית נהרג, כשהם פלטו את הכדור. |