הרעיון הכללי הוא לשכב במיטה,
נר אחד יספיק, רק בשביל האווירה...
היא תמיד הייתה כזאת, אהבה קצת רומנטיקה, רק שאף פעם  לא הייתה
לה הזדמנות לממש אותה, היא שנאה בנים בחדר שלה.
נראה שרק אותו היא לא מצליחה להרחיק משם.
היא אוהבת להפיל אותו על המיטה, שירגיש שהיא שולטת על מה
שקורה,
היא מתיישבת עליו רגל אחרי רגל, היא מרגישה שהוא משתגע, היא
כבר מכירה את המבט הזה על הפנים שלו - איך הוא נושך את השפה
התחתונה כאילו הוא מנסה להרגיע את עצמו, נוצר מאבק בין הגוף
שלה ושלו, מאבק של נשיקות ונגיעות
ובכח היא מורידה את החולצה שלו, הוא מתגלגל ונשכב עליה ,מוריד
את החולצה שלה.
ועכשיו היא זאת שנושכת את השפתיים.
איך הוא הפך את הכוחות, נראה שהוא מוביל במאבק הזה.
היא אף פעם לא אהבה להיות כנועה, ועםזאת הוא גורם לה להשכב
ולתת לו לעשות בה כל מה שיחפוץ
אין לה כבר מה להסתיר, היא גם לא יכולה לחשוב יותר.
מהרגע שהידיים שלו נוגעות בה היא נכנסת לעולם אחר.
והוא יודע שהשליטה עברה אליו והוא אוהב את זה.
זה מנפח לו את האגו לדעת שהוא המקור לכל ההנאה שפורצת ממנה.
היא אוהבת את זה.

היא אוהבת אותו.
אבל גם כשהם הכי צמודים ומתחברים כמו פאזל של שני חלקים,
וכבר נגמרו הבגדים להוריד,

היא עדיין מרגישה למחרת בבוקר הרגשה חלולה
כאילו איבדה את לבה לבחור,

שנותן הכל -
חוץ מאהבה.