משהו מפעם:
פעם, כשהייתי ילד, תמיד חלמתי שיש לי נמר, כמו שהיו ילדים שהיה
להם כלב, אז לי יש נמר במקום כלב. וכל בוקר הייתי מטייל עם
הנמר עם הרצועה, וקונה לו בשר באיטליז, ומלטף את הפרווה היפה
שלו.
אני חושב שזה ממש חלום תמים ויפה, וחבל שחלומות כאלו כבר לא
חוזרים כשמתבגרים.


משהו מפעם, מגיל ההתבגרות:
פעם, שהתבגרתי, ראיתי הרבה סרטים, והתביישתי להתחיל עם בחורות,
טוב, נו, לפעמים התחלתי, אבל הבעיה הגדולה שלי, ואולי עד היום
שאני לא יודע להבין רמזים של נשים, שפת גוף קטנה ומרמזת, כל
מיני דברים כאלו, אשר בגילאים האלו היו מאוד משמעותיים, כי
לפעמים שפת הגוף היתה הפוכה למה שנאמר...

בכל מקרה, הייתי מאוד מושפע מהסרטים ההוליוודיים, ותמיד הייתי
מפנטז במיטה, על הבחורה התורנית שאותה הייתי רוצה להשיג, איך
אני מציל אותה מאיזו סכנה, והיא אסירת תודה, ומתאהבת בי, ממש
כמו בסרטים, ואנחנו אוהבים, ומקיימים סקס, וכיף לנו יחד, ואז
נגמר הסרט. ואז נגמר גם החלום שלי, וזו גם הנקודה שבה הייתי
נרדם. וזהו, זה היה מספיק מבחינתי.

אני כותב על זה כי פתאום חשבתי על זה כשחזרתי הביתה מהעבודה.
תמיד באות לי כל הזמן מחשבות כשאני לבד בקסדה.
ואז זה הכה בי, איך הם עבדו עלינו, הבמאים ההוליוודיים, כשהם
היו מאוהבים והכל טוב ויפה, בשלב הזה גם נגמר הסרט, ואף פעם,
גם אני חשבתי שככה זה בחיים, ולא חשבתי על מה שקורה אחרי זה,
אחרי שהסרט נגמר. אשכרה, מכרו לנו פנטזיות...