איפה את הארץ האהובה
עליה מדברים כולם?
איה את ארץ זבת חלב ודבש
הארץ הנשכחת?
אומרים שפעם היה פה שונה
שפעם המשפט, כולנו יהודים,
היה מצליח להשכיח מאיתנו
את הקנאה
את השנאה
את הכעס
פעם, כנראה לפני הרבה מאוד זמן.
לא נראה שאנחנו יודעים
איך לאהוב, איך להעריך מדינה כמוך.
כנראה שאת מעבר לבינתנו.
מדינה שפעם ידענו להתגעגע אליה
שאפנו לעלות אליה
כל משאלה, חלום, רצון היה להגיע אל אדמת הקודש
רק לגעת בה, לא יותר מזה.
אהבתינו אלייך לא פסקה, פשוט
יש דברים חשובים יותר להתעסק בהם מאשר בך.
תביני אותנו, אנחנו עסוקים מדי.
יש עוני, אבטלה, פיגועים,
אין זמן להתעסק באהבה שלנו אלייך.
זאת את השתנת, לא אנחנו.
את נהיית ברברית, וולגרית, מסוכנת.
אנחנו אוהבים אותך, אבל מפחדים לחיות בתוכך.
אבל אני בטוח שאם נחשוב לרגע,
על אהבתינו אלייך אז נבין:
שלמרות כל החרא שיש בך, ולא חסר (בלי להעליב אותך)
האהבה אלייך גדולה והיא מצליחה לגבור על הפחד מפנייך.
את הארץ המובטחת,
משוש כל חיינו,
התקווה שלא פגה ולא תפוג גם בעוד אלפיים שנות.
ארץ ישראל יפה
ארץ ישראל פורחת
אני יושב בה וצופה
אני יושב בה וזורח. |