|
שקט לבד בית ריק
השמים מתכהים השמש הופכת אדומה.
הוא רוצה לצאת משם לברוח להיות חופשי
ברגע של חולשה הוא כותב לה
שופך את הלב שלו על דף לבד ורוצה לשלוח
ברגע של חוזק הוא מתחרט.
הוא זורק את הנייר לפח
עכשיו הוא יכול הכל
הוא מלך העולם לפחות ככה הוא מרגיש בדקה הראשונה.
שתי דקות אחר כל הוא כבר מרים את הטלפון ברגע של חולשה.
הוא מחייג שש ספרות ומניח את השפופרת.
הוא שטף פנים, ידים נשם עמוק
וידע שאין יותר רגע של כלום.
היא לא שם לא תהיה .
גם לא ברגע של חולשה...
13.8.01
נעה |
|
|
"תגמור כמו
שאתה, כמו
שהיית..."
הועד המתרגם
מתפעל מהסובלנות
של מר קוביין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.