דורית אלון / משוררת מודרנית |
על שולחן משרדי
לאור יום
ואני מתפלאה
איך אותיות רבועות ושחורות
נקרמות מול עיניי
ליצירה
מחליפות בטבעיות
דימוי
של משוררת מתייסרת
ליד מכתבה
עם דיו וקסת
בחדר ספון עץ וספרים
עם רכות של שטיח
ואבק כוכבים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|