בראשית ברא האלוהים את השמיים ואת הארץ, את השמש, הירח
והכוכבים, את הצומח, את חיות-השדה ואת האדם. בודד היה האדם על
פני האדמה, והוציא האלוהים מצלעותיו את האישה - חווה.
 שבע-רצון היה האלוהים ממעשי-ידיו, כאשר חזה במתרחש על האדמה.
אושר מילא את ליבותיהם של בני-האדם שבאו על המקום שקבע בו
האלוהים חיים - הארץ.

נתינים היו לאלוהים, מלאכי-השמיים הטהורים והאדירים משכמם
ומעלה. מצוות האלוהים לא תמו עליהם עד אשר ביצעו מצוות אלו
להלכה, אפילו אם יאבדו את החופש שלו נולדו ואם יאבדו את כנפיהם
עצמם.
 אלה היו המלאכים האדירים מכל: המלאך גבריאל, המלאכית
הרמוניה, המלאך ויוה והמלאך לוסיפר. כל חברי סגלי המלאכים,
יראו מפני נתינים מובחרים אלו, אשר שמם נכתב בספר-החיים לצד כס
האלוהים.
 המלאך ויוה, אשר שקט הוא ושתיקתו הביאה איתה את המתרחש
בחיי-כל הגרים על האדמה. גופו מרחף מעל האדמה וכנפיו יישאו
אותו לאן שייחפוץ האדם אשר מאמינו ונתון לו. חיים הפיק בכל מבט
ושפה.
 המלאכית הרמוניה, לא הרבתה לדבר אף היא, אך פניה זוהרות היו,
ועינייה אלוהיות למראה. לובשת היתה שמלה צחורה אשר התנוססה מעל
כיפת השמיים. עזרה ללב החוזה בדמותה - לשקוט על נפשו ולהיות
שמח-לב.
 המלאך גבריאל, שיערו הארוך והצח כשלג וגופו החסון הטילו יראה
על עיני האנשים בארץ. עוז-רוחו לא שקט לעולם ועוצמתו ניתנה לו
למען יפרוש את עוז-רוחו להביא גבורה לליבות האדם על הארץ.
 המלאך לוסיפר - שחוכמתו גוברת על כל יצור שאי-פעם בא על
העולם. ידע את הירהוריו הנצחיים של האלוהים ואת כוונותיו
המסתוריות להביא כוח וסדר על העולם. מתנה זו ניתנה ללוסיפר
באותו תנאי שנשבעו בו המלאכים ששירתו את האלוהים: הכוח למען
הגנה וסדר בעולם השמיימי ועולם האדמה.

אך נשמת המלאך המובחר לוסיפר - מעווותת היתה ומסתורית לרוחו של
האלוהים. מרגע דריכתו של המלאך לוסיפר על פני ממלכת-השמיים,
רחשו העצים, סאן הדשא ונוקבת היתה הרוח - כי השטן לעתיד לבוא
בא על האדמה הטהורה והקדושה פרי-יצירתו של האלוהים.
 אך כתפקיד מורו של לוסיפר - לא נגע האלוהים לרעה בו, והתייחס
אליו כאל אחד המובחרים בין המלאכים האחרים. שעות רבות היה
מסתגר לוסיפר במעונו בממלכת-השמיים, מביא על הכתב את הירהוריו
על מזימות לעתיד לבוא, רוקח כשפים איומים שלא למעמדו, ועדיין
האלוהים לא עושה מאומה.

עברו עידנים מאז הפריד האלוהים בין האור והחושך, ועתה עמדה
האדמה הפורייה מלכת ניסים ונפלאות. וראו בני-האדם את התעלמות
האלוהים מפניהם, והעמידו את מהימנותו של האלוהים במבחן.
 ויביאו אל מקדש האלוהים נשים בתולות וייבקשו את המלאכים
לבואם על האדמה, למען יפרו את בנותיהם.
 המלאכים בסגל השני מתחת לסגל הנתינים המובחרים, שהתפתו לבקשה
זו, באו אל האלוהים והסירו כנפיהם מעליהם וירדו אל האדמה.
כאשר-כן, כעס האלוהים על המלאכים וניבא את מפלת בני-האדם.
למרות חמתו, לא הקשיבו לו המלאכים וידעו את נשות-האדם. מאה
וחמישים שנים היו הנפילים על הארץ.
 וכאשר ראה את המתרחש על האדמה, ידע לוסיפר שהזדמנות-פז באה
לפניו, לממש את מזימתו. וירד לוסיפר גם הוא על האדמה, ויאסוף
את בנות-האדם לעצמו.

המלאך לוסיפר בנה לו מקדש אדיר על פני-האדמה על פסגת הר
האלוהים, למשרתיו ולמשכנו, למען ישים תיגר על יוצרו - האלוהים.
קרא לוסיפר למקדש - גיהינום, כי עודנו ניצב בית האויב שבא
ממחשבתו של יוצרו.
 ראה האלוהים כיצד עשה לוסיפר לפניו, וקרא בחימה אל המלאך
גבריאל למען יכין צבאות ולוחמים איתנים להתקפה אדירה על
הגיהינום בשלטון המלאך המובחר לוסיפר. המלאך גבריאל אסף את
המלאכים מן הסגל השני שלא הסבו פניהם מעל חובתם לאלוהים והפכו
נפילים. וקרא המלאך המובחר גבריאל אל רוחות-השמיים וביקש את
עזרת האלוהים למען ימטיר על המקדש אש מן השמיים שתאכל את
הריסות הבית הטמא.
 ירדו צבאות האלוהים על הגיהינום, ונקטלו רוב חיילותיהם
ממעשי-כשפיו האדירים של המלאך המובחר לוסיפר הנורא. והוריד
האלוהים את מטר האש, ומוטט את הגיהינום על המלאך לוסיפר ועל
נתיניו.
 כך חשב האלוהים שנפל המלאך המובחר לוסיפר ונכשל במזימתו -
למען גופתו ונשמתו האפלה תהיה כלואה לנצח בין ההריסות העצומות
של מקדשו עצמו, וינטשוהו כל נתיניו.

אך לא כך היה - נשותיו הנאמנות של לוסיפר הושיטוהו מן
הריסות-המקדש המפואר, והביאוהו אל בתי-המרפא שידעו הן. לאחר
שחלפו להם ארבעה שבועות, החלים המלאך המובחר לוסיפר ונתן להן
את ברכת חיי-הנצח: בחולי ובקרב ידעו בטחון ושלווה, כי אין סרה
מעליהן הברכה להיות אלמותיים.
 ציווה לוסיפר על נשותיו להביא לפניו גופת-מלאך מן שדה הר
האלוהים. תרו הנשים את שדה הקרב ומצאו את גופת בן המלאך המובחר
גבריאל שנהרג. שמח המלאך המובחר לוסיפר על-כך וביתר את
גופת-המלאך והקריב אותה אל האלוהים למען יידע האלוהים שהמלאך
המובחר לוסיפר עודנו  קיים וחופשי על פני האדמה.
 לאחר מכן, ציווה המלאך המובחר לוסיפר על נשותיו להביא גברים
איתנים לפניו למען יכשפם וימנה אותם לחייליו. הנשים ידעו את
הגברים האנושיים ולחשו לאוזניהם את מצוות לוסיפר להיות נתיניו
הנאמנים והצייתנים. באו הגברים המתועתעים מול לוסיפר ונישבעו
לפניו להיות לו לנתיניו, לעוזריו, ולחייליו.
  ציווה המלאך המובחר לוסיפר על הגברים לבוא אל הר האלוהים
למען יעלו אל ממלכת-השמיים ויביאו לפניו את ראשו של המלאך
המובחר גבריאל, ועל הנשים ציווה לבנות את ממלכתו במעמקי האדמה
אשר תיקרא בשם מקדשו ממלכת-הגיהינום.
 לעג האלוהים ללוסיפר והשמיד את הגברים במטר סלעים על הר
האלוהים. נקברו חיים הגברים תחת הסלעים האדירים והלוהטים כי
פעלה עליהם ברכת חיי-הנצח של המלאך לוסיפר. והטיר האלוהים את
כשפיו המתעתעים של המלאך לוסיפר מעל שבע נשים בלבד והן ברחו אל
מרחבי הארץ.

המלאך המובחר לוסיפר נחבא מחמתו של האלוהים ובנה את
ממלכת-הגיהינום במעמקי האדמה. קרקעות צחיחות השתרעו
בממלכת-הגיהינום וניצבו מקדשים רבים מאין-ספור עליה. לוסיפר
בעצמו הקים את הרמונו למען יביא נתינים חדשים לשורותיו, ויעלה
מחדש על הארץ.
באה אישה אל ממלכת-הגיהינום ואהבה את לוסיפר אהבת-תשוקה, ולה
נשמה אפלה וטמאה כשל לוסיפר; לילית' היה שמה. וידעו לוסיפר
ולילית' והביאו ילודה לשני בנים - בעלזבוב ואשמדאוס.
 עברו עשרים שנים, והטיל לוסיפר על בני-האדם שעל אדמת-הארץ את
קללת החולי, ומתו מחולי ויגון. הכל ידעוהו וקראו לו בשמו האיום
והנורא - השטן, כי מקטרג הוא והורס את החיים.

ראה השטן שחסרות שבע נשים משורותיו ושלח את בניו בעלזבוב
ואשמדאוס למצאן ולהרוג אותן. עלו השניים על האדמה, ותרו אותה
אחר הנשים.
 פגשו בדרכם משפחות רבות ולקחו עימם את הנשים והשחיתו את רוחן
והפכו אותן לשיפחותיהם. האלוהים כעס על-כך וירד על פני האדמה
באור אדיר ופגע בשני הבנים, ונהרג בעלזבוב ואשמדאוס אשר נפגע
אך שרד בזיז חייו את ההתקפה הגדולה, ירד בשארית-כוחותיו חזרה
אל ממלכת-אביו והודיע לו על מות בעלזבוב.
 זעק השטן השמיימה זעקת-שבר ונישבע שיחריב את כל מעשי-הבריאה
של האלוהים ויבוא אל ממלכת-השמיים ויירצח את האלוהים
במו-ידיו.

קרא האלוהים את מחשבות השטן ושמר על שבע הנשים מכל רע, תחת
כנפי המלאכים הטהורים הנותרים בפקודתו. האלוהים שרר שינה על
שבע הנשים והביא כל אחת ואחת מהן למחוזות שונים בארץ, ולא זכרו
האנשים מהיכן באו הנשים ולהיכן יגיעו.
 ובא המלאך המובחר גבריאל מול כס האלוהים וביקש את רשותו לשאת
במלחמה חוזרת על ממלכת הגיהינום. טען האלוהים כי ישות תבוא אל
ממלכת-השמיים ותדריך את הכל למען המלחמה המתבוששת לבוא. שאל
המלאך המובחר גבריאל ליישות זו, ומה טיבה, וענה לו האלוהים כי
מזרע האויב תגיע, ותטה את המאזניים הנה וכהנה.


המגילה הראשונה: הגדת לוסיפר

[הערת המחבר: זהו השכתוב השני של שלושת הפרקים הראשונים. לאחר
מחשבה רבה, הוחלט להפסיק לאלתר את כתיבת "הפילוסופים", ובמקומה
החילותי מתכנן כתב פנטסיה אחר.]