היה לי קר וכמהתי קרירות
איש אינו מונע ממני טביעה חמה פנימה
בלא הרגל מגונה כשהייתי מדבר אל קירות
פותח אני בריחוף ברחוב החשוך - קדימה
חמות ולבנות הפצירו בי מרחבים ושמיים
דיברו אליי בשפה השקטה
לחשו לי שתה נפשך בדממת הערביים
עוד תעלה תפרוץ שלוותך בשעתה
והנה רוחות נושקות לפניי
מוצא עצמי בין גבעות ומשעולים
עוד חוזר הניגון לפניי
אך בהתפכחות אנו לבטח כבר נוגעים
הזמן בטובו העניק לי מחשבות מכונפות
לאו עליי לכלאן בכלוב רגשותיי
ויש האומרים - העולם הוא אותות
עודני מחזיק בהן, אותותיי
והינה רוחות נושקות לפניי
מוצא עצמי בין גבעות ומשעולים
עוד חוזר הניגון לפניי
אך בהתפכחות אנו לבטח כבר נוגעים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|