מסתובב בעולם
רווי אינטרסים
ומלא באנשים,
שיעשו הכל כדי להפיל אותך,
בכדי לספק לעצמם דרך קדימה
וקר בחוץ והשלג יורד
נזכר ברגעים היפים שלנו יחד
ונהיה לי חם
כל כך חם - שבא לי לצלצל
והאצבעות רועדות על המכשיר
אבל אני לא אעשה את זה
כי אסור
המשכת הלאה
ואני מרגיש תקוע,זוחל
בעולם בו כולם במירוץ
חסר לי הדלק הזה
ששאבתי ממך
והחיים נראים כרגע כאוכל תפל
אפור ומייגע
וזולגת דמעה
מוזרה בנוף הרגיל
ומתעקש לשוב,ולחשוב עליך
למרות שכולם אומרים לי שלא
הייתי טיפש,
או שמה הזמן מחק את הדברים הרעים
והשאיר רק הבזקים של זיכרונות מתוקים?
מכבה את האור
והולך לישון
מחר אני חוזר לשחות
בים של אינטרסים
ובמקום חוף מבטחים
אני אמשיך לחפש את הדרך חזרה
אליך... |
