[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








...אבל אני סולחת,
למרות הכל "שוכחת" ומתבדחת.
מחייכת בחצי פה כואב,
מנסה לצחוק, אך החיוך אויב.
הלב לא שומע יותר דבר,
העיניים מרגישות, לא מסתכלות למחר.
סלחתי כבר הרבה פעמים,
בכל פעם השתנו הזמנים.
כשנגעת אמרתי, עכשיו זה אמיתי,
כשנשקת חשבתי, עכשיו הוא איתי.
הכל היה רק משחק וצחוק,
הכל היה רק סיפור מתוק.
אשליה נחמדה, שיר ערש ילדותי,
על נסיכה נפלאה ואביר מלכותי.
האביר, הנסיכה והשיר היפה,
אינם חלק מליבך הכופה,
כופה עליי לסלוח, לשכוח,
לחייך בחצי פה ולשמוח.
ואני, ואף על פי כן, סולחת,
מבינה הכל, "שוכחת" ומתבדחת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנשים חושבים
שאני אופנוען.
תתעוררו, זה לא
אופנוע הדבר
הענק והרוטט הזה
בין הרגלים שלי

ג'ימי גיטאר על
מטאפורות


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/8/01 20:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה אבטליון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה