|
בין אבק אוטובוסים
ושבילים נסתרים
שם נאבדה ילדותי
ועצי הזית עמדו שם
צופים מרחוק על אובדני
ובקצה העמק שכן לו מעיין
השתקפותי מולידה קמטים
ולא הכרתי גם כך מעולם את עצמי
גלים גלים לעגו לדמותי. |
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.