פנינה אל / נבראתי |
לא תבינו פחדיי
תפרשו שוב ושוב לחישות לילותיי
אך לשווא.
ולא תראו דמעותיי
בחשכת נר נרעד
תכסו את פניי עת יגיע הזמן
אך לא תכירו באמת נשמתי.
ואותה
אחזיר אל בוראי
הלא הוא היחידי
היודע דבר ומבין האובדן
ומפרש שתיקתי כתפילה
ואין בי חשש
שמא לא יקבלני
הלא בצלם דמותו
גם אנוכי נבראתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|