פנינה אל / דרכי הקוראת לי |
יום אחד עוד ניפגש
צלליות כרוכות אחרינו
ואנו אחרי הלב.
בין צילי העצים אורב געגוע
ושריון שלמותי מתבקע אט אט
הלא בחרתי דרכי הקוראת לי
ומדוע זה חרדתי כל כך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|