פנינה אל / אופק |
הפצע שוב נפער
בדידות נותרת לבדה
מחבקת במקומך
בעצלתיים
חורש נוטף מים
גשמי אלוהים
מים חיים
זולגים
דמעות נותרו מאחור
לבינתיים
רסיסי מליחות על חלון
ובאופק גלי תמימות מציפים
מצח האופק נקמט
אט אט
יורד הערב
בדממה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|