נעמי מוי / אשמה |
חד כסכין אדומה ולוהטת
חודר לתוך ליבי
זאת לא משהי אחרת
זאת אני הנאשמת
ידיי כאילו כל כוח שהיה בהן
נשאב לתוך ריק דומם
רגלי עוד מעט ולא יישאוני
ודאי שלא אוכל להשתומם
כל דיבור זכות נעלם מלשוני
עומדת במרכז מעגל
גלויה לעיניי כל
חשופה למשפט הדממה
למבט שיחרוץ את דיני
מבטי שמוט לארץ
הוא כה חלש ושבור
מחכה לבוא החץ
לפלח את דממת לבי
באם אשם או זכאי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|