אהובה יקרה,
זה היה לי נורא,
כשדרכינו התפצלו בקריעה.
אבל היה לי חשוב,
להסביר את זה שוב,
פשוט לא הייתה לי ברירה.
בעולם האגדות,
בו אין כלום מלבדינו,
על העתיד הייתי מדבר.
אך בעולם הרגיל,
חלומות יש לשנינו,
ועל זה לא אוכל לוותר.
אולי אני פחדן,
מוותר בקלות,
בקופסא משלי סגור.
אבל רוצה להאמין,
שאת מבינה,
וסולחת על הכאב הברור.
אהובה יקרה,
הנה זלגה לי דמעה,
הגוף עוד כואב עד זוב.
זה היה בלתי אפשרי,
לפחות בשבילי,
ולכן היה עלי לעזוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.