טאו מאן / התמסרות |
בהבזק מילה,
בסכין מבט,
דיממה רכותי המופתעת,
זלגה
על השטיח הישן האפור
תחת גופי העירום
הפתוח אליך לראשונה,
בתחינה,
בישירות מבט,
במסירות,
"בהתמסרות" תיקנת לי בטלפון
אחרי שנים
ועיניי נפתחו מעיינות מעיינות
דומעות,
מפכות
אל קולך הרך פתאום,
המפתיע,
כמו זמן לא קיים - זאת ידעתי כבר אז,
כשכובד גופך החם על פניי
החנקתי צעקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|