היא שם למעלה
נראית קרובה
לא יותר ממאה מטר
לפי הראות שלי אפילו אפשר
לחבר ממני אליה גשר
פתאום מתכסה כולה לבן
בבוקר, מעין שלווה כזו שהיא מקרינה
ומאוחר בשעות היום צועקת עלי שלא הגעתי
לא מספיק בזמן
משתנה מקצה לקצה
אין יום אותו הדבר
אך עדיין מה שנשאר הוא יופייה המדהים
מתפזר לכל עבר
יורד במורדות ההרים
תגידו לה שאני רוצה לעלות, לגעת
להריח אותה ולהרגיש אותה נרגעת
אני קרובה, עכשיו יותר מתמיד
אבל עדיין ככל שאני מתקרבת יותר זה יותר מטריד.
אולי טוב לה שם למעלה לבד
אולי היא לא רוצה שאני אבוא להחזיק לה את היד
היא בטח מעדיפה מישהו אחר
מישהו שיוכל להישאר איתה יותר
רק אם היא תציע
רק אם היא תרצה, אולי
אני אעלה אליה, לפסגה
רק פעם אחת ודי
נחיה שם יחד, היא ואני
שתחליט לעשות סוף-סוף משהו בשבילי. |
